אסוציאציה חופשית מחוץ לזמן

כפי שציינתי פעמים רבות, תפישה תאית עוסקת בהסתברויות וחובקת את העתיד ואת העבר, כך שברמת הפעילות התאית הזמן, כפי שאתם מבינים אותו, איננו קיים. הנפש - כביכול, בקצה השני של הסולם - גם היא חופשייה מהזמן. אבל אתם אינכם מודעים לנתונים כאלה. יחד עם זאת לעתים תכופות זרם התודעה שלכם מוביל אתכם לחשוב על האירועים מחוץ לסדר הרגיל שלהם. למשל, אתם עשויים לקבל מכתב מדודתכם רוז ובתוך רגעים ספורים המכתב עשוי לעורר בכם מחשבות על אירועים בילדותכם, כך שדימויים מנטליים רבים יחלפו בהכרתכם. אתם עשויים לתהות האם דודתכם תערוך את נסיעתה הצפויה לאירופה בשנה הבאה, ומחשבה זו עשויה להעלות בכם דימויים הלקוחים מעתיד דמיוני. כל המחשבות והדימויים הללו יושפעו מרגשות הקשורים למכתב ולאירועים שבהם אתם ודודתכם הייתם מעורבים.

בפעם הבאה שבה תמצאו את עצמכם בתוך התנסות דומה, כאשר האסוציאציות שלכם זורמות בחופשיות, היו מודעים יותר למה שאתם עושים. נסו לחוש את התנועה המעורבת בדבר. תראו שהאירועים לא בהכרח בנויים בהתאם לזמן "הרגיל", אלא בהתאם לתוכן רגשי.

לדוגמה, מחשבות על יום הולדתם הבא עשויות להוביל אתכם לחשוב מיד על ימי הולדת קודמים, או אפשר שתעלה בהכרתכם סדרה של תמונות יום הולדת כאשר הייתם בני שתים-עשרה, שלוש או שבע, בסדר ייחודי משלכם. סדר זה ייקבע על פי אסוציאציות רגשיות - מהסוג שלפיהן נוהג העצמי החולם.

מה לבשתם לעבודה לפני שלושה ימים? מה אכלתם לארוחת הבוקר לפני שבוע? מי ישב לצִדכם בגן הילדים? מה הדבר האחרון שהבהיל אתכם? האם אתם פוחדים משינה? האם הוריכם היכו אתכם? מה עשיתם אתמול מיד לאחר ארוחת הצהריים? ואיזה צבע היה לנעליים שנעלתם לפני שלושה ימים? אתם זוכרים רק אירועים או פרטים משמעותיים. רגשותיכם מעוררים ומפעילים את זיכרונותיכם, ואלה מארגנים את האסוציאציות שלכם. הרגשות נוצרים על-ידי אמונותיכם. הרגשות והאמונות נקשרים יחדיו באופן כזה שאמונות ורגשות מסוימים נראים כמעט זהים אלה לאלה.

בפעם הבאה שתופיע לפניכם הזדמנות ותזהו בתוככם נוכחות של רגש חזק יחסית, תנו לאסוציאציות שלכם לזרום. אז יצוצו בהכרתכם אירועים ותמונות בהקשר שמחוץ-לזמן. חלק מהאירועים שתזכרו יהיו הגיוניים בעיניכם ותראו בבירור את הקשר שבין הרגש והאירוע; אבל אירועים אחרים לא יהיו כה ברורים. חוו את האירועים באופן הברור ביותר שאתם יכולים. כשתסיימו, שנו את הרצף בכוונה. זכרו אירוע, ואז המשיכו עם זיכרון של אירוע שבפועל התרחש מוקדם יותר. דמיינו שהאירוע המאוחר אירע לפני האירוע המוקדם.